החלטה בתיק בר"ע 52765-02-12

1.     לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (הנשיאה דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור מר אפרים פוסט ומר אליעזר יערי; ע"ר 10189-05-11), אשר קיבל את ערעור המשיבה (להלן- העיריה) על החלטת רשם בית הדין האזורי (הרשם כאמל אבו קעאוד; תע"א 1580/10, להלן - הרשם) מיום 27.4.2011 בעניין מחיקת סעיפים מכתב התביעה.

2.     השתלשלות העניינים, כפי שתוארה בפסק הדין האזורי, היא כזו:

3.     המבקש עבד בעירייה כעורך דין בלשכה המשפטית משנת 1995. ביום 6.1.2010 הודיע ראש מינהל משאבי אנוש בעירייה למבקש כי העירייה שוקלת לסיים את העסקתו מן הטעמים שפורטו במכתב. לאחר חליפת מכתבים בין  הצדדים, זומן המבקש לישיבת שימוע, אליה לא התייצב. במכתב ששלח יום קודם לשימוע טען המבקש כי ההסכם הקיבוצי המיוחד מיום 15.3.1973 (להלן - ההסכם הקיבוצי) חל עליו, וכי יש לקבל את הסכמת נציגות העובדים לפיטוריו לפני הליך השימוע.

4.     ביום 9.3.2010 הוגשו לבית הדין האזורי שתי תביעות: תביעה אחת הוגשה בהליך של סכסוך קיבוצי (ס"ק 2/10 ו-ס"ק 3/10). המבקשים בתביעה זו היו ההסתדרות, ארגון עובדי עיריית ירושלים והמבקש, אשר ביקשו את ביטולו של הליך השימוע ומתן צו מניעה נגד פיטורי המבקש. כמו כן התבקש בית הדין להורות לעירייה לפעול בעניינו של המבקש על פי האמור בהסכם הקיבוצי.

בו ביום הגיש המבקש תביעה נוספת במסגרת סכסוך היחיד (עב' 1580/10), ובה  ביקש לבטל את הליך השימוע עד להכרעה במחלוקת בין ארגון העובדים לבין העירייה, להימנע מקבלת החלטה על פיטוריו, ולקבוע כי הליך פיטוריו ייעשה על פי הוראות ההסכם הקיבוצי.

5.     ביום 11.3.2010 ניתן צו ארעי במסגרת הסכסוך הקיבוצי האוסר על פיטורי המבקש עד למתן החלטה בנושא. בהסכמת הצדדים אוחד ההליך העיקרי עם ההליך הזמני. בפסק הדין שניתן ביום 12.4.2010 (להלן- פסק הדין בסכסוך הקיבוצי) נפסק כי ההסכם הקיבוצי אינו חל על המבקש, ועל כן יש לדחות את טענתו כי יש להעביר את הסכסוך בדבר תחולת ההסכם הקיבוצי להליך של ישוב חילוקי דעות. נדחתה גם טענתו כי הליך פיטוריו כפוף לקיום דיון עם נציגות העובדים לפני כל הליך אחר.

6.     על פסק דין זה הוגש ערעור לבית הדין הארצי (עס"ק 16653-05-10). ביום 26.5.2010 הודיעו המערערות בהליך (ההסתדרות וארגון עובדי עיריית ירושלים) כי הן מבקשות למחוק את הערעור. המבקש, שהיה אף הוא צד להליך, הצטרף לבקשה זו.

7.     ביום 13.4.2010, יום לאחר מתן פסק הדין בסכסוך הקיבוצי, נשלח למבקש מכתב פיטורים, אשר נכנס לתוקף בו ביום.

8.     ביום 18.4.2010 הגיש המבקש בקשה למתן סעד זמני (תל"א 1143/10). התובענה בתיק העיקרי (עב 29385-05-10) הוגשה ביום 17.5.2010. בתביעה זו התבקש בית הדין להורות על ביטול פיטוריו של המבקש, להשיבו לעבודתו, לשלם לו שכר עבודה ולהכלילו במסגרת העובדים הזכאים לפנסיה תקציבית.

9.     ביום 20.7.2010 הודיע המבקש לבית הדין כי הוא מקבל את המלצתו, על מנת לייעל את ההליכים, וכי הוא מבקש להותיר על כנה רק את תביעתו בתיק הראשון (עב' 1580/10), שבו תוגש בקשה לתיקון כתב תביעה, באופן שייתר את ההליכים האחרים התלויים בפני בית הדין. בעקבות בקשה זו נמחקו הבקשה והתביעה.

10.           ביום 13.9.2010 ביקש המבקש לתקן את התביעה הראשונה, ובקשתו התקבלה.

11.           העירייה הגישה בקשה למחיקת סעיפים מכתב התביעה המתוקן, מן הטעם שמדובר בעניינים שכבר הוכרעו בפסק הדין בסכסוך הקיבוצי, ולמתן הוראה לכימותו. ביום 27.4.2011 דחה הרשם את הבקשה, וקבע כי טענות העירייה יישמעו במהלך הדיון, וכי על המבקש לכמת את תביעתו. העירייה ערערה על החלטה זו לבית הדין האזורי.

12.           בית הדין האזורי קבע, כי הסעיפים בכתב התביעה הנוגעים לשאלת חלות ההסכם הקיבוצי על המבקש, לעניין העסקתו בחוזה אישי בניגוד לעמדת הוועד, לטענתו, לעניין השימוע ולעניין הרכב ועדת הפיטורים, כבר נדונו בפסק הדין בסכסוך הקיבוצי ביסודיות ותוך התייחסות לטענות הצדדים, ומשכך אין לדון בהם בשנית מחמת השתק פלוגתא. המבקש היה צד להליך הקיבוצי וניתן לו יומו בבית הדין במסגרת אותו הליך. בית הדין הזכיר לעניין זה כי המבקש ביקש למחוק את ערעורו על פסק דין זה, ומשכך הפך פסק הדין לחלוט. בית הדין דן באופן מפורט  בסעיפים שהעירייה ביקשה את מחיקתם, וקיבל את הבקשה לגבי חלקם, תוך שהסביר מדוע הוא מקבל את הבקשה בקשר לכל אחד מהם, ואף הפנה לסעיפים בפסק הדין בסכסוך הקיבוצי בהם הוכרעו אותם עניינים שהמבקש ביקש להעלותם בשנית בתביעתו המתוקנת. משכך הורה בית הדין האזורי למבקש למחוק סעיפים אלו מכתב תביעתו, וכן הורה להותיר על כנם את אותם סעיפים שמחיקתם התבקשה, ואשר לגביהם לא מצא בית הדין כי קיים השתק פלוגתא.

13.           בבקשה לרשות הערעור שלפניי טען המבקש כי הסעיפים שבית הדין קמא הורה על מחיקתם אינם מהווים השתק פלוגתא, וכי לגבי חלקם מדובר בתיאור עובדתי גרידא ולא בטענות, ולגבי אחרים טען כי הם לא נדונו ולא הוכרעו לגופם בפסק הדין הקודם., וכן כי חלקן של הטענות מתבססות על אירועים שאירעו לאחר מתן פסק הדין הקודם. 

14.           לאחר שנתתי דעתי לבקשת רשות הערעור ולחומר התיק, אני מחליט לדחותה. הלכה היא, כי רשות ערעור בערכאה שלישית תישקל במקרים חריגים המעוררים שאלה כללית, משפטית או ציבורית חשובה, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת (ראו: רע"א 2830/07 הר עוז נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה, ניתן ביום 15.8.2007; רע"פ 11055/04 פישר נ' שרון, ניתן ביום 7.12.2004; רע"פ 227/04 מכלוף נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 26.2.2004; רע"א 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123; רע"א 7857/08 הכשרת הישוב נ' אולפני קוליונל בע"מ, 22.2.2009). בקשה זו שלפניי אינה מעלה שאלה משפטית כזו ואינה מהווה מקרה חריג המצדיק דיון שלישי בעניין.

15.           מעבר לאמור אוסיף עוד, כי בית הדין האזורי דן בבקשה למחיקת הסעיפים מכתב התביעה בפירוט, סקר את השתלשלות העניינים באריכות, התייחס לדין החל בעניין השתק פלוגתא ויישם אותו על עניינו של המבקש. בית הדין קמא דן בכל אחד מהסעיפים שמחיקתם התבקשה והסביר לגבי כל אחד מהם מדוע קיים לגביו השתק פלוגתא, ואף הפנה לסעיפים המדויקים בפסק הדין האזורי בהם נדונה הוכרעה אותה פלוגתא. בית הדין אף מצא, לגבי חלק מהסעיפים שהעיריה ביקשה למוחקם, כי הם אינם מהווים השתק פלוגתא וכי יש מקום לדון בהם במסגרת ההליך הנוכחי. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי יש הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית הדין האזורי, ולמתן רשות הערעור.

16.           סוף דבר - הבקשה נדחית. משלא נדרשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום,יד' אייר התשע"ב (6 מאי 2012), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: